המרתף שעבר מתיחת פנים

המרתף: אחח, המרתף, המרתף… המרתף גרר ללא ספק ויכוחים רבים. גיא, הבן הבכור, הוא מתבגר טיפוסי בעל ביטחון עצמי רב. לגיא קסם אישי והוא פרפקציוניסט לא קטן. הוא נער שאינו מהסס להביע את דעתו בכל נושא כמעט, ובכלל זה גם בנושא העיצוב.

כבר במפגש הראשון שלנו הרים גיא גבה כשהצענו לו ולאחיו הצעיר להעתיק את מקום מושבם מהסלון אל המרתף. לא עזרו ההבטחות שלנו לעצב לו ולחבריו מקום "מגניב". גיא הסביר שבלי קשר ליופיו לעיצובו של המרתף, הסיכוי שהם ירדו לקומה התחתונה שואף לסיכוי לבקר בדמשק בשנה הקרובה. עוד בתחילת הדרך המשותפת שלנו עם המשפחה המקסימה הזאת היה ברור לנו שאנחנו לא "באות טוב" לגיא והוא לא הבין איך יכולות שתי נשים רחוקות באי אלו שנים מגילו, לעצב מקום "מדליק" ו"מגניב" שיתאים לצרכיו. בכל פעם שגיא הראה לי תמונות השראה של חללים שונים ואני הסברתי לו בביטחון שהחלל שלו "יהיה יפה יותר", הוא מצדו סינן בספקנות "כן, בטח…" הספקנות שלו הציבה בפנינו, ללא ספק, את האתגר הגדול ביותר ורצינו להפוך את המרתף לחלל חם, נעים ומזמין. באופן טבעי חולק המרתף לשני אזורים. החלטנו שאזור אחד ייוחד לצפייה בטלוויזיה ולמשחקי מחשב ואילו באזור המרכזי יהיו בר ושולחן ביליארד. במרכז אזור הישיבה העמדנו ספת ריש מפוספסת בגווני הכחול ולבן של איקאה. את הקיר שבגב הספה צבענו בגוון חול והדבקנו עליו מדבקת עולם בגוון כחול כהה. במקום שולחן בחרנו להעמיד במרכז המרתף קובייה קטנה שתשמש שולחן הגשה, וכך לא חסמנו את השטח המרכזי. מול הספה העמדנו מזנון. בחלקו הגדול של המרתף העמדנו שולחן ביליארד ובנישה הצרה שלידו הוספנו פלטה עשויה עץ אלון שנתמכה בשני קירות ושימשה בר. הוספנו כיסאות בר בעלי מראה צעיר. כדי להקטין את הסיכוי שהילדים יעלו לחלל המרכזי בכל פעם שיירצו לאכול או לשתות הוספנו מקרר קטן ומצויד היטב.

בשלב הזה אתם בוודאי תוהים: "האם קורות העץ מאחורי שולחן הביליארד נצבעו בתכלת?" ובכן, על הקיר הזה הדבקנו טפט המדמה לוחות עץ ישנים. בדרך כלל אני לא אוהבת חיקויים ומעדיפה את הדבר האמתי, אך ברגע שנחו עיניי על הטפט הזה ידעתי שבו נבחר. כדי לענות על בקשתם של בני הבית לשלב תמונות מנורבגיה בנוף הביתי, בחרנו במרתף כמקום למעין תערוכת צילומים קטנה ותלינו על הקיר מעל לטפט מקבץ גדול של תמונות משפחתיות. לסיום, התשובה לשאלת מקום מושבם הנבחר של ילדי הבית נראית לי ברורה מאליה .